פסק-דין בתיק בר"ע 50540-02-13

סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן

1.      לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב- יפו (השופט דורי ספיבק; ב"ל 9442-05-12), בה התקבל בחלקו ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.2.12.

2.      בהחלטתי מיום 7.3.13, קבעתי כזאת:

"דין רוב טענות המבקש להידחות. צדק בית הדין האזורי עת קבע כי הוועדה ביצעה תפקידה כראוי בכל הנוגע לתחום הנפשי. הוועדה נועצה ביועץ רפואי - פסיכיאטר, אשר בחן עניינו של המבקש בשני מועדים. בתום ישיבתו הראשונה קבע הפסיכיאטר כי על מנת להכריע הוא נזקק למסמכים רפואיים בעניינו של המבקש. אחר עיון במסמכים אלו, קבע הפסיכיאטר כי אין לנבדק נכות נפשית הקשורה לתאונת העבודה. הוועדה בדקה את המבקש והכריעה באשר לאחוזי נכותו האורטופדית, על סמך הממצאים שהובררו בפניה ואחר עיון בצילום רנטגן שנערך למבקש. הוועדה נתנה דעתה לחוות דעת ד"ר ז'לטני והסבירה מדוע היא אינה מקבלת מסקנותיו בתחום האורטופדי. הוועדה הותירה קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון על כנה, באשר לנכויותיו הזמניות של המבקש. מסקנתה זו של הוועדה הינה מקצועית רפואית ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות ערכאה זו במסקנתה. למעלה מן הצריך אוסיף, כי מעיון במסמכיו הרפואיים של המבקש עולה שהמבקש שוחרר מהמרכז הרפואי "רעות" ביום 15.6.09, תחילת התקופה בו הופחתה נכותו הזמנית של המבקש לשיעור של 40%. יוסב אל לב, לעניין נכויותיו הזמניות של המבקש, כי באפשרותו להגיש בקשה לפי סעיף  18א' לתקנות, העוסק ב"נכה נזקק".

יחד עם זאת, לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר המונח בפני, סבורני כי הבקשה מצריכה מענה לשאלה הבאה:

ד"ר ז'לטני, אשר ערך בדיקה קלינית למבקש, מצא כי למבקש "רגישות ניכרת בגבול העליון של הצלקת בשוק הימנית, הגורמת לתחושת זרם המוקרנת עד האצבעות", וקבע למבקש 10% נכות לפי סעיף ליקוי 75(1)(ב) בשל הצלקת הרגישה בשוק הימנית. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי, על פני הדברים, הוועדה לא התייחסה למסקנת חוות דעת ד"ר ז'לטני באשר לשיעור אחוזי הנכות שיש ליתן למבקש בשל הצלקת. אשר על כן, ומשעניינו של המבקש מוחזר לוועדה, מכוח פסק הדין מושא בקשת רשות ערעור זו, עולה השאלה האם לא יהא זה ראוי כי הוועדה, מעבר לעניינים המנויים בפסק בית הדין קמא, תתייחס לממצאי ד"ר ז'לטני ומסקנתו באשר לצלקת המבקש.

המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לאמור תוך 30 יום"

3.      לבקשת המבקש, מיום 7.4.13, הורתי, בהחלטתי מאותו היום, משלא מצאתי מקום לקיים דיון בבקשה לרשות ערעור, כי המבקש יהא רשאי להבהיר טענותיו בכתובים תוך 14 יום.

4.      ביום 18.4.13 הודיענו המוסד לביטוח לאומי כי הוא מסכים להצעת בית הדין, המפורטת בהחלטתי מיום 7.3.13 (להלן - הצעת בית הדין).

5.      ביום 2.5.13 הגיש המבקש מסמך " פירוט טענות", שבו הלין המבקש על קביעות הוועדה בתחומי נכותו הנפשית, האורטופדית והזמנית. לאחר שנתתי דעתי לטענות ולאחר עיון בשנית בכלל החומר המונח בפני, קבעתי בהחלטתי מיום 20.5.13, כי דין טענות אלו של המבקש להידחות. משלא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית. הוועדה התייחסה למסקנות ד"ר ז'טלני בחוות דעתו, ונימקה עמדתה. הוועדה הפנתה המבקש ליועץ רפואי פסיכיאטר, אשר בחן תלונות המבקש ונתן דעתו למסמכים שהועברו לידיו. אשר לנכותו הזמנית של המבקש, לא מצאתי צידוק להתערב בקביעתה המקצועית של הוועדה בנוגע להפחתה המדורגת באחוזי נכותו הזמנית של המבקש. אשר על כן הורתי למבקש להודיע, תוך 21 יום, האם הוא מסכים כי יינתן תוקף של פסק דין לאמור בהצעת בית הדין.

6.      בתגובתו, מיום 16.6.13, הודיע המבקש כי הוא אינו מסכים שינתן תוקף של פסק דין להצעת בית הדין.

7.      לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפנינו, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, בהתאם לקבוע בסעיף 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991.

8.      אשר על כן, נוכח האמור לעיל, אנו מורים כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה, מעבר לעניינים המנויים בפסק בית הדין האזורי, על מנת שתפעל כמפורט להלן:

ד"ר ז'לטני, אשר ערך בדיקה קלינית למבקש, מצא כי למבקש "רגישות ניכרת בגבול העליון של הצלקת בשוק הימנית, הגורמת לתחושת זרם המוקרנת עד האצבעות", וקבע למבקש 10% נכות לפי סעיף ליקוי 75(1)(ב) בשל הצלקת הרגישה בשוק הימנית. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי, על פני הדברים, הוועדה לא התייחסה למסקנת חוות דעת ד"ר ז'לטני באשר לשיעור אחוזי הנכות שיש ליתן למבקש בשל הצלקת. אשר על כן, הוועדה, מעבר לעניינים המנויים בפסק בית הדין קמא, תתייחס לממצאי ד"ר ז'לטני ומסקנתו באשר לצלקת המבקש.

9.        סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט בסעיף 8. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' אב תשע"ג (15 יולי 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.